יום שלישי, 11 בינואר 2011

מתחת לשפת השפה


והפעם- מה מזכיר לי זכרון.

אלו שמכירים אותי יודעים שיש לי נטייה (יש שיגידו כפייתית) לשחק עם מילים ואותיות. ייתכן שיש בזה סוג של מציצנות. להתבונן בשפה ולהציץ מתחתיה, כדרכו של זה היושב בקהל בשורה הראשונה ומנסה להציץ מתחת חצאיתה של הרקדנית על הבמה. קרוב לוודאי שבכך הוא מחמיץ את יופיו של הריקוד והתנועות, אך הוא מרוויח התרגשות וסיפוק מגילוי עולם נסתר. ואולי הדוגמה הזאת ממש לא מתאימה.. בכל אופן מבחינתי, הנטייה חזקה ממני ..ושוב ושוב אני מוצאת עצמי סקרנית לראות מה מתחת לשפת השפה.. אלו משמעויות נחבאות בתוך המילים, בין האותיות, בשינוי סדר או בשינוי ניקוד. את המשמעויות אני מוצאת, ממציאה ומציעה מתוך מה שאני רואה ובוחרת לחשוב. כך שמה שאכתוב כאן הוא פרי ההתבוננות שלי ולא ציטוט מלומד ממישהו מלומד שלמדתי ממנו.

 כיוון שאני דוברת עברית, הפניה המידית שלי למצוא אוצרות (או, צרות) בשפה העברית ,שפת הקודש. אולם לאחרונה עקב "פגישות עבודה"[i] עם אנשים מכל העולם, תופעת המציצנות שלי התפשטה גם לאנגלית החו"לית.  
הנה כי כן מחשבותיי על המילה לזכור- To Remember, באנגלית .

המילה Remember באנגלית מורכבת משתי מילים-re= לחדש/שוב וmember-  = חבר.  
 מה זה אומר? שכל זיכרון שאנחנו מעלים במוחנו, ע"י שחושבים עליו, נזכרים בו, מעלים את התמונה שלו.. מחדש, משיב, מחזיר, מחזק את החברות שלנו בו, את החברות שלו בנו.
  אפשר להקביל את זה לחברות במועדון. (Club-member) הזיכרון הוא המועדון.
יש מועדון פרטי וצר (צר היה כל-כך), מועדון לזיכרון גורלי-שלי ויש מועדון לקהל רחב יותר, של האומה, זיכרון גורלנו (זכור את שעשה לך עמלק) ויש כמובן מועדונים קהילתיים, זיכרונות שמשותפים לקבוצות מסוימות.

כמו כל מועדון חברים שמכבד את עצמו, גם במועדון הזיכרון יש הקרנת סרטים לחברים-"מועדון הסרט הטוב" (או הרע או המכוער). לעתים השרות כל-כך טוב, שיש הקרנות ללא הפסקה. בדרך-כלל מדובר בכמה סרטים ולא סרט אחד. למשל במועדון קהילת הרווקים שיש קוראים לו מועדון הלבבות השבורים, הסרטים המוקרנים הם- "הוא לא אוהב אותי יותר", "לעולם לא אתאהב שנית"," אין לי אף אחת/ד" "אלכסון הינו/אינו אסון" "כל הטובות תפוסות" "כל התפוסים בוגדים", "תפוס לי הגב ואין לי אף אחד שיעשה לי מסאז' .." הרבה מהסרטים מגובים בשירים-"הגברים בוכים בלילה" "לבד על הגג שבתות וחגים" "נפרדנו כך" וכן הלאה. מומלץ להגיש עם חפיסת מטפחות ותה חם (אולי נזמין פיצה, אין כלום במקרר). 

במועדון הזוגות הנשואים, זה שחברי המועדון הקודם נושאים אליו עיניים ומרגישים רצון עז להשתייך לשם (רק שמי שכבר יקבל אותם למועדון, הוא בטח לא האדון הנכון..) גם שם מתחוללים זיכרונות והקרנות בעיקר יומיות..שוב הוא עושה לי את זה..שוב היא חושדת בי..שוב הוא שכח ..שוב היא זכרה..שוב הוא לא אמר..שוב היא שותקת..שוב ושוב מוקרנים הסרטים ..כמו בכל מועדון שמכבד את עצמו..אגב, תאכלו משהו? (המקרר מלא אוכל,בחיי אני סתם מבשלת).

קייטי אומרת שאנחנו לא בוחרים מה לחשוב ושהמחשבות חושבות אותנו. אני חושבת שיש לנו היכולת לשים לב באיזה מועדון אנחנו נמצאים בכל רגע נתון.
לשם כך דרושה תשומת-לב. דרישות התפקיד- ערנות למצב הלב, יכולת הרגשה והבנה שאני זה לא המועדון, על אף כל הגאווה-האגו מנת חלקם של החברים בו.  
אחרי שתשומת לב התקבלה ואכן שמתי לב שאני במועדון, תשומת הלב תברר, האם נעים לי להיות חברה במועדון הזה או שלחוץ לי ומתוח בו? האם החברות בו מקדמת אותי? שווה לי לחדש את המנוי או לא ואם כן, האם אני אוהבת את הסרטים המוצגים בו?

למשל יש זיכרונות (מועדונים) שאני רוצה להישאר חברה בהם ,אולם הייתי רוצה לדבר עם מקרין הסרטים ולעשות כמה שינויים עם האחראי על המוזיקה...

 אני לא רוצה למחוק את זיכרון השואה (מועדון האומה) ..יתרה מזאת מכחישי שואה מפחידים אותי..כיצד הם מסוגלים להישיר מבט ולומר שלא היו דברים מעולם, או להפחית מחומרתה? אין לי שום כוונה למחוק את הזיכרון הזה ולפרוש מהמועדון. אולם הסרטים המוצגים במועדון הזה, מצדדים בזיכרון- לא נשכח ויחד אתו גם – לא נסלח.
סרטי אימה נוראיים וזוועתיים ואני מרגישה אצלי את הכעס והזעם, ושנאה גדולה גואה בתוכי .איפה השנאה הזאת קיימת? לא על המסך..לא בגרמניה.. בתוכי..ואני בכלל לא רוצה לשנוא. ובכל זאת בגלל הסרט הזה שאני כ"כ מזדהה אתו , הסרט שמוקרן במועדון הזיכרון שבראש שלי, אני שונאת המון . האומנם אני חסרת אונים מול הסרט הזה?  ברגע שאני מודעת, בזכות החברה תשומת-לב, שאני בסרט, כבר נוצרת רגיעה, כי נכנס אור. לא במקרה סרטים מוקרנים בחושך, ברגע שנכנס אור, המעורבות פוחתת, כבר פחות מרגישים את עצמת הסרט..ויותר קל לי לבחור אם להמשיך ולצפות ב"לא נשכח ולא נסלח", או לבחור ב"חבר אני זוכר ובוחר לסלוח ולשלוח לשלום"...לסלוח..לשלוח..לסלול אח.. לשלול אח..
Forgive- For Give  Forget- For Get 
לסלוח לו בשביל לתת לעצמי ...בשבילי אני סולחת..ושולחת אותו לשלום.. לסלול לעצמי את הדרך לנשום...

גם זיכרון של אדם אהוב שיצא מחיי, איני רוצה למחוק. נעים לי להיזכר בו. אולם השאלה איזה סרט יוקרן במועדון הזיכרון של אותו אדם ואילו שירים יהוו את פס הקול- "תחזור תחזור" .. " אני לא יכולה בלעדיך","קשה לי בלעדיך"? או  "תודה על כל מה שנתת"..אילו שירים מרוממים את רוחי ואילו שירים מרוקנים אותי ומשאירים אותי שיירים עד שמישהו ירים..

 באיזה מועדון את ברגע זה? איזה סרט מוקרן? מה המוזיקה. איך זה מרגיש?  קיבלת תשומת לב. רוצה להישאר שם עוד, או שרוצה לצאת להתאוורר..?
עכשיו כשאת בחוץ, תסתכלי איזה מבחר של סרטים יש..אולי יש סרט הרבה יותר טוב ומתאים בשבילך. את יכולה לבחור אם להדליק את האור..

את יכולה גם לכתוב סרט חדש . רוצה?

Remember-
you don't have to Re Member..:)
  
אשמח מאד לתגובות שלכם/ן
  יומבורך בתגל

[i] במסגרת תכנית ההסמכה של העבודה של ביירון קייטי.

3 תגובות:

יוסי אריאל אמר/ה...

איזה יופי. (!)

תפוחי זהב במשכיות כסף
דבר דבור על אופניו.
(מועדון הדתלשי"ם)

ורד פלד אמר/ה...

בת גל ממש אהבתי אין ספק שאת קוסמת מופלאה בכתיבה מצפה לבלוג הבא באהבה ורד

batgal אמר/ה...

ריגשתם אותי יקיריי! והפוסט הבא כבר על האש! תודה!!!