יום רביעי, 13 באפריל 2011

אירוע לב



הפעם אני רוצה לשתף אתכם באירוע לבבי שעברתי לפני כמה זמן. סרט רומנטי מרגש שהחל מהמבט הראשון ונגמר כבר במבט השלישי. משמחה גדולה ומרוממת שהייתה לאורך כל הסרט הקצר הזה- לצניחה חופשית למעמקי השמיכה. כמו שנאמר משמחה לשמיכה. ושם מתחת לשמיכה, בחושך.. הזמנתי את החוקר התורן לחדר החקירות ואת לבי לומר את אשר על לבה.

על מה את בוכה?
אני רוצה שהוא( נקרא לו ערן לצורך הסיפור) ירצה אותי
"אני רוצה שהוא ירצה אותי" האם זאת האמת?
כן
מה ההוכחות שלך לזה שאת רוצה את זה?
אני נמשכת אליו פיזית ונפשית, אני חושבת עליו, אני אוהבת אותו.. מה יש להתפלסף פה?
האם את יכולה לדעת בוודאות שאת רוצה שהוא ירצה אותך?
בוודאות גמורה. חוץ מזה שהוא התחיל איתי כך שבעצם הוא רוצה אותי, זאת אומרת הוא רצה אותי .משהו השתבש פתאום ואני לא יודעת על מה ולמה
אחזור שנית. האם את יכולה לדעת בוודאות שאת רוצה שהוא ירצה אותך?
כן. מאד.
איך את מגיבה, מה קורה כשאת מאמינה למחשבה ש"את רוצה שהוא ירצה אותך"?
אני שמחה להשתוקק אליו, כיף לי לרצות אותו
סליחה.. לפני שאת נסחפת ברומנטיות..אני מבין שהמציאות היא שהוא אומר שהוא לא רוצה. נכון?
נכון.
אז איך את מגיבה כשאת מאמינה למחשבה שהוא צריך לרצות אותך ובמציאות הנוכחית, הוא לא.
אני נשנקת, אין לי אוויר, מתייבש לי הגרון, אני מרגישה כמו אסון. צונאמי של רגשות, אני זועקת הצילו, מרגישה שהקרקע נשמטת מתחת רגליי. צונאמי, אמרתי?
איך ההרגשה בגוף כשאת מאמינה שהוא צריך לרצות אותך, שאת רוצה שהוא ירצה אותך? והוא לא.
פאניקה, מרגישה את הבהלה בסרעפת, רפיון שרירים, בייחוד בידיים וברגליים .
איך את מתייחסת אליו כשאת מאמינה למחשבה שאת רוצה שהוא ירצה אותך? והוא לא.
כמי שאחראי למצב רוחי ומצב נפשי, כאדם היחידי שיכול להציל אותי ממצבי הנוכחי. הוא המושיע והוא המחבל. אני כועסת עליו שעשה ברית מילה ליחסים בינינו ובקושי מלאו להם שמונה ימים. מה גם שבברית הזאת רק חותכים ולא אומרים מילה. אני מתייחסת אליו כמו אנס שאנס אותי לסיים את היחסים האלה בלי שרציתי. אני מתייחסת אליו כאיש הרע בסיפור, כטמבל שמבזבז דבר יקר כל-כך כמו אהבה והרי כתוב- בל תשחית. אני שונאת אותו. שוכחת שהוא נברא בצלם אלוהים.
אפרופו אלוהים, איך את מתייחסת אליו כשאת מאמינה למחשבה שההוא צריך לרצות אותך?
אלוהים יצא מניאק ביג טיים. אני מסירה את הנאמנות שלי, מבטלת את כרטיס המועדון, אני כל-כך כועסת עליו שאין לי מקום לכל הכעס. נדמה לי שמריצים עליי דאחקות למעלה, המלאכים מתפקעים מצחוק ואלוהים בראש המאפייה עם סיגר כבד בחדר אפוף עשן נהנה לראות את המלאכים שלו משתעשעים בצעצוע החדש שלהם- הלב שלי. אני רואה אותם מתמסרים עם הלב שלי ואני ילדה קטנה מתחתם עוברת מאחד לשני, מנסה לקבל את הלב בחזרה..והם ממשיכים ונקרעים מצחוק.
איך אני מתייחסת אל אלוהים? כמי ששכח אותי וזרק אותי לכלבים.
איך את מתייחסת לעצמך, כשאת מאמינה למחשבה ש"את רוצה שהוא ירצה אותך" והוא לא.
כמוכת גורל. כמי שאיבדה את הסיכוי האחרון שלה להיגאל. כמי שאפשר להעביר את השמיכה מעל פניה ולמלמל כמה מילים בנוצרית.
אני מתייחסת אל עצמי כמי שפישלה ובגדול, מריצה את הסרט לכל כיוון אפשרי כדי לראות איפה עשיתי את הטעות שגרמה למפולת הסלעים הזאת, איפה לא נזהרתי איפה מעדתי ואיך אפשר לסדר את האבנים המתגלגלות האלה בחזרה. אני מנתחת מן התחת את כל מה שנאמר, מתי ואיך ואוכלת את עצמי שלוש פעמים ביום לפחות.
מתי בפעם הראשונה עלתה לך המחשבה ש"את רוצה שהוא ירצה אותך", שמישהו ירצה אותך ?
בבית ספר היסודי ..היו את 2 הזוגות שהיו מלכי הכיתה ורציתי שירצו אותי, שיכניסו אותי לממלכה שלהם ונשארתי בחוץ. תצפיתנית.
האם המחשבה הזאת ש"את רוצה שהוא ירצה אותך" מוסיפה לך שלווה או מתח?
מוסיפה לי תקווה...אולי מחר הוא ירצה..?
והתקווה הזאת מה היא מייצרת אצלך?
חוסר אונים, עצב, דכדוך תהומי. לא ממש שווה התקווה הזאת.
מה את לא יכולה לראות כשאת מאמינה למחשבה הזאת ש"את רוצה שהוא ירצה אותך"?
 אני לא יכולה לראות שום גבר אחר. כול הגברים האחרים עלי אדמות נראים חיוורים וחסרי משמעות. אני לא יכולה לראות את זכותו הבסיסית של האדם, במקרה הזה- הוא, לבחור עם מי הוא רוצה להיות ועם מי לא. אני לא יכולה לראות את האפשרות שהכול נעשה לטובתי.
מה את מפחדת יקרה אם לא תאמיני למחשבה ש"את רוצה שהוא ירצה אותך"?
אני מפחדת שככה באמת הקשר ייגמר באופן סופי ומוחלט, כשאשחרר את הרצון שלי. כאילו שהרצון שלי מחזיק את הסיכוי לקשר, מסמן ליקום שאני בעניין. אם לא ארצה שהוא ירצה אותי, היקום יעשה אחורה פנה ובאמת נפרד לעולמים ולנצח נצחים. זה מפחיד אותי.
ועכשיו לשאלה הרביעית- מי תהיי אם לא תאמיני למחשבה ש"את רוצה שהוא ירצה אותך"?
ווי, זה מה זה קשה..אבל אני כן רוצה..
אני שומע אותך. ומי תהיי אם לא תאמיני למחשבה ש"את רוצה שהוא ירצה אותך"?
אישה חופשייה..משוחררת ומשחררת אותו לדרכו. מרגישה את עצמי מתמלאת בנשימה. מחויכת.
איך את רואה אותו בלי האמונה במחשבה ש"את רוצה שהוא ירצה אותך"?
אני רואה גבר יפה, עיניים צוחקות חיוך מתוק. אני חשה אליו אהבה .
ואיך זה מרגיש?
נעים..הלב מתרחב..אוהבת אותו בלי לרצות אותו..נעים מאד. תחושת שלווה.

בואי נהפוך את המחשבה- "את רוצה שהוא ירצה אותך"- תהפכי אותה
אני לא רוצה שהוא ירצה אותי-
דוגמאות?
אני לא רוצה שהוא ירצה אותי, אם הוא לא רוצה אותי..רוצה שירצה אותי מתוך בחירה שלו ולא בגלל שאני רוצה..בלי טובות..
אני לא רוצה שהוא ירצה אותי..בינינו, יש לי הרבה חששות מזוגיות ..בד"כ אני זאת שמסיימת קשרים בעודם באיבם ומכחידה אפשרות ליחסים ארוכי טווח. אם הוא לא היה מסיים את זה, קרוב לוודאי שאני הייתי עושה זאת מתישהו.
אני לא רוצה שהוא ירצה אותי- כי יש עוד הרבה גברים שאני רוצה להכיר, למה לעצור עכשיו?
אני לא רוצה שהוא ירצה אותי- כי אנחנו עלולים להיכנס למוסד הנישואין..ומי רוצה לגור במוסד?
אני לא רוצה שהוא ירצה אותי- כי אני הרבה יותר טובה בלהתגעגע מאשר בלממש קשר זוגי.

אני רוצה שאני ארצה אותו-
אני רוצה לרצות אותו, גם כשהוא לא בדיוק מתנהג לפי הציפיות שלי. זה מה שאהבה אומרת, לא?
אני רוצה לרצות אותו, גם כשהוא מעשן ולא עושה ספורט (גם אני לא עושה.. אבל לי מותר :))
אני רוצה לרצות אותו, גם כשאני מתחילה לחשוב, מה אני צריכה מישהו שכבר יש לו ילדים משלו.

אני רוצה שאני ארצה את עצמי-
הכל חוזר אלינו..הוא רק תזכורת למה שעליי לעבוד בתוכי ועם עצמי.
אני רוצה לרצות את עצמי גם בכל מצב. גם כשאני שבורת לב..גם כשאני מרגישה שאני לבד בעולם. גם כשאני מרגישה שלא השגתי בחיי דבר וכולם מסביבי מצליחים ומצליחנים. גם כשאני מייסרת את עצמי הלוך ושוב, אני רוצה לרצות אותי כי כמו שאמר חז"לנו הלל- אם אין אני לי מי לי. אני רוצה לרצות אותי בכל תנאי..בלי תנאי. אני רוצה לרצות אותי בתור התחלה..
ברוך אתה ה' שקיימנו והגיענו לזמן הזה. עכשיו ברגע הזה הכול בסדר. אולי זאת הכוונה בברכה הזאת . סוף- סוף אני לא חיה בעבר ולא בציפיות/דאגות לעתיד..אלא בזמן הזה.
ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון. אני רוצה את עצמי..חוזרת לעצמי.. בזכות הפרדה הזאת..
תודה לך ערן.

13 תגובות:

בשביל השקט אמר/ה...

בתגל אהובה
אירוע לבבי זה לקרוא מה שכתבת והלב נפתח אליך. יישר כוח להתבוננות העמוקה בחקירה אמיצה ומרגשת כל כך, טבולה בהומור שלך והבחנה דקה באמיתות שלך.
העולם עגול ופתוח וידידותי!
בהערכה,
צילה הרטמן
http://byronkatie.weebly.com/
052-8235966

נוגה אמר/ה...

בתגלולה אהובה!!!!
יש כאן יצירת מופת של איפשור,
יש כאן שיעור בהומור,
יש כאן יצירה ספרותית שנונה
ויש כאן אותך
עם האמת שלך
עם טוב הלב שבך
עם החוכמה והעומק
שהם את!
בזכות ערן, זכינו!
תודה והמון אהבה לך
נוגה גזית

ירון ספקטור אמר/ה...

בת גלוש
מאוד אהבתי
גם את החקירה וגם את ההומור העצמי.
אצלי זה התחבר למקום אחר של חשיקת שפתים ורקיעה ברגלים ונסיון שהיקום יעשה מה שאני רוצה...והמתח שמגיע מהנסיון הזה. והקריאה של החקירה שלך מאפשרת להרפות שם.
נשיקות
ירון ספקטור

lina אמר/ה...

בתגל יקרה לי
אני אוהבת את ההומור שלך. את השנינות. משחקי המילים. יש כאן פלפולי מילים. חכמה. צחוק. ובזווית העין דמעה. אומץ לב ובחירה שוב - אחרי הכל במה שיש! חג שמח! חיבוק ענקי! ואהבה. לינה

רותי אמר/ה...

כל הכבוד! הצלחת לבטא בצורה כל כך בהירה, עוקצנית, כואבת אבל משעשעת את הצורך הגדול הזה שברצון להתקבל, להיות אהובה ורצויה. חקירה חשובה עם אמיתות שבוודאי חובקות את עולם כולנו. טוב שתמיד יש מי שחובק את עולמנו....:)

שושנה אמר/ה...

אני רוצה שהוא ירצה אותי בעסק שלי אין לי שום בעיה לרצות, הבעיה כשאני עוברת לעסק שלו וז יש לי כבר דיבור עם עצמי אולי אני לא טובה מספיק וכו ואז אני מיד יכולה להפוך שאולי הוא לא מסםיק טוב בשבילי כי זה פשוט לא קורה
שוש

שירלי ויאיר אמר/ה...

יפתי
מעריצה! אין לי מילה אחרת.
מצדיעה לך על היכולת להביא חופש לחייך, על יכולת ההעמקה ועל היופי שעולה מזה. יופיו של הלב שלך.
אוהבת'ך ומחבקת אותך
שירלי

אהד אמר/ה...

הי בת גל
כמו שאומרים הגששים,
כשאני קורא אותך אני קורא ראי, חשבתי כמה אני במקום מאוד מוכר ובטוח כשאני רוצה מישהו שלא רוצה אותי,
ופעמים רבות פשוט קשה לי לוותר על המקום זה, אפילו קשה להודות בזה.
תודה על הראי.
חיבוק גדול אוהד

Michal אמר/ה...

"מי רוצה לגור במוסד" - אהבתי :)

ARS62 אמר/ה...

תודה על ההזמנה לקרוא.
בתור בוגר ה"מוסד" (מחזור כ') בעבר ומילואימניק בהווה רוצה לשלוח חיבוק ולהגיד לך את שאומר לעצמי: אני אוהב אותי, ויכול לאהוב אותך. רק אם ארצה.
אוהב את ההומור והקבלה העצמית.
ממשיך לחקור בעולמך.
אריאל.

שלומית אמר/ה...

בתגל יקרה,
חזרתי מחופשה וכל מה שכתבו מדבר אלי, הלב שנפתח אלייך ואל המקום הרכושני הזה בעצמי, החיוך שמלווה את הקריאה במחשבות שאת מיטיבה לחדד... חוסר הויתור לעצמך הוא מודל עבורי, חשבתי על חברה שבסיטואציה מאד שונה מתחבטת כרגע עם המחשבה הזו בדיוק ושלחתי...תודה חמה על השיתוף! שלומית גל

Batgal Ariel אמר/ה...

אנשים יקרים , תודה ענקית לכם שאתם קוראים ובוחרים להגיב. מרגש ומשמח לפגוש אתכם כאן,מחזק אותי להמשיך לכתוב ולתת כתובת לתחושות והמחשבות שלי.. תודה!

Shulamit Nissimov אמר/ה...

ענק. מבריק ואנושי להפליא